<h1>שבלי הלקט סימן רפ"ו</h1>
<h2>דף פז:</h2>
תימה לאחי ר' בנימין זצ"ל מה שקבעו בקידוש ובתפלה של ראש השנה ויום הכיפורים זכר ליציאת מצרים בשלמא בקידוש של שבת שהרי בעשרת הדיברות שבמשנה תורה כתיב וזכרת כי עבד היית בארץ במצרים שבועות נמי במשנה תורה כתיב ביה וזכרת כי עבד היית סוף פרשת ראה סוכות נמי כתיב בו למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אבל בראש השנה ויום הכיפורים מאי זכר ליציאת מצרים איכא והלא לא מצינו שנכתב בהן יציאת מצרים כלל ותירץ בראש השנה נמי ראוי לומר זכר ליציאת מצרים לפי מה ששנינו בראש השנה תניא ר' אליעזר אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו אבות בתשרי מתו אבות. בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדה שרה. רחל. וחנה. בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים. בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים ור' יהושע נמי בהא לא פליג והתם יליף ליה מקראי וביום הכיפורים נמי מצינו יציאת מצרים גבי שילוח עבדים במשנה תורה כי ימכר לך אחיך העברי וגו' הענק תעניק לו וגו' וזכרת כי עבד היית וגו' ותניא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן [בן ברוקה] אומר לפי שנאמר תעבירו שופר ביום הכיפורים וגו' יכול לא תהא שנה מקודשת אלא מיום הכיפורים ואילך ת"ל וקדשתם את שנת החמישים שנה מלמד שמתקדשת והולכת מתחילתה מיכן אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה מראש השנה
ועד יום הכיפורים לא היו העבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן מראש השנה עד יום הכיפורים כיון שהגיע יום הכיפורים תקעו בית דין בשופר נפטרו העבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן וגבי שילוח עבדים כתיב כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים וגו' הא למדת שבראש השנה ויום הכיפורים נמי שייך לומר זכר ליציאת מצרים. ואומר יעלה ויבוא ואחר כך אומר אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו [בכ"י ב' איתא ואמר רב פלטוי גאון זצ"ל מנהג הוא לומר יעלה ויבוא ואם לא רצה לאומרו אין חוששין שהרי ש"ץ מזכיר בזכרונות ואפי' [הכי] צריך לומר בכל תפילותיו מלוך על כל העולם כולו. וכ"ה בשבלי הלקט הקצר] וכן אמר רב יהודאי ורב כהן צדק גאונים זצ"ל. ולומר והשיאנו בראש השנה מצאתי במנהגות מגאנצא שנוהגין לאומרו ובלות"ר בראש השנה ויום הכיפורים רובם אומרים אותו ורבינו יצחק בר יהודה זצ"ל בשם רבו ר' אליעזר זצ"ל אמרו כל ימיו ור' משולם ב"ר משה זצ"ל שאל את פי אריות יושבי ירושלים עיר הקודש והשיבו שאומרין והשיאנו. ומביאין ראיה מירושלמי דברכות פרק הרואה. והגאון ר' יצחק [לוי] זצ"ל ביטלו בוורמשא מפני שאינו יכול לומר את ברכת מועדיך דברכת מועדיך לא כתיב אלא אשלש רגלים בלבד כדכתיב כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך וראש השנה לאו מן הזמנים הוא דלא חתמינן מקדש ישראל והזמנים ומנהג פשוט בידינו לאומרו בראש השנה אבל ביום הכיפורים אין אומרין אותו כלל.
